אם האלימות היא להיות נעדרים מהחיים, מה תהיה האהבה?
במאמר הזה אנו מציעים נקודת מבט חדשה על החוק של האהבה.
מאז שהאדם קיים, קיימת האלימות.
זה לא אומר בהכרח שהאדם אלים בתוכו, אלא שיש משהו בפנימיותו, שלעיתים, מגיב באמצעות תגובה אלימה.
במקום בו קיימת האלימות יש בוודאי מודעות נמוכה.
מודעות לְמָה בדיוק?
לעולם הפנימי שלנו, מהו ומה הוא יכול להעניק לנו.
למעשה, כשאנחנו באים במגע עם העולם הפנימי שלנו, אנחנו מגלים שאנחנו מסוגלים לחשוב על החיים בצורה חדשה, ושאנחנו יכולים לבחור להזיז את עצמנו מאותה דינמיקה של 'גירוי-תגובה', שלעתים קרובות מידי, גורמת לנו להיכנע לאלימות, וכך אנו מאבדים לגמרי את התפיסה של עצמנו ושל האחר.
המסלול של האלימות, שמוצא אותנו שבורים על ידי הרגשות השליליים, ההרסניים, ועל ידי חוסר היכולת לשלוט בעצמנו ולהזיז את עצמנו לעבר העצמנו הטוב יותר מאיתנו, ניתן להגדירו כ"מצב שבו אנו נעדרים מהחיים".
אז אם האלימות היא להיות נעדרים מהחיים, מה תהיה האהבה?
בפשטות גדולה, האהבה תהיה הצד השני של זה, כלומר: הנוכחות!
המטרה האולטימטיבית של כל אדם לא יכולה להיות אלא היכולת להגיד בצורה מודעת:
"הנה אני, אני כאן, אני נשאר כאן. אני כאן בחיים, אני נשאר כאן נוכח בהם, כדי לכבד את החיים שהם המתנה, שנשימה אחר נשימה אני מקבל בתוכי, ושהיא מאפשרת לי להיות אני".
ואכן אין אחד מאיתנו שהוא ללא חיים.
החיים מאפשרים לנו לבטא את עצמנו בעולם, אבל גם להרגיש חלק חלק מהבריאה, וכשאנו מרגישים חלק, להיות סוכנים של שינוי בתוכם.
לא מדובר על לעשות מה שכולם עושים, או להשיג את ההצלחה שכולם ראויים לה וזכאים לבטא אותה. מדובר במשהו הרבה יותר עמוק ומרומם.
מדובר על להרגיש שהאהבה מקרבת אותי אליך.
מדובר על להבין שהאהבה גורמת לכך שאני אבין את הצורך באחדות, הצורך בשיפור שהופך לשיפור משותף דרך אבולוציה: מי שלא תהיה, כשאתה משתקף בי, זה מאפשר לי לראות את עצמי בך.
רק האהבה מסוגלת לפתוח אותי אל המימד המשולש הזה:
אני ואתה ביחד (התפתחות), אני ואתה צועדים בדרך (גדילה), ואני ואתה מסוגלים לשחרר כל דבקות (אבולוציה).
האהבה, אם כן, היא אותו אלמנט שבלעדיו שום דבר לא קיים עבורי.
רק דרך האהבה ביכולתי להרגיש את המתנה שהחיים העניקו לי, ולהבין שהחיים עצמם נוצרו עבורי, כדי שהם יהיו עבורי גורם של שינוי.
לפיכך, קיימת אותה מערכת יחסים הדדית ביננו לבין החיים שרק האהבה הופכת אותה לברורה וחזקה.
ואכן, רק אותם אנשים שמסוגלים לאסוף את האהבה, מאמינים שהשינוי הוא אפשרי.
"הנה אני, אני כאן.
אני נשאר כאן.
כי אני מודע לכך שאני חלק מאותו מכלול.
כי אני מודע לכך שהמשימה של השינוי היא שלי".
החוק של האהבה הוא אותו חוק שמאפשר לנו להיות בחיים, ותודות לחיים לשנות את עצמנו.
זה חוק שכולנו כפופים לו אבל רק מעטים נוכחים בו, ורק עבור אחדים הוא הופך ליתרון אמיתי.
היתרון הזה הוא עבור אלו שאוספים את האהבה כחוק אוניברסלי של טרנספורמציה!
